רחל מדר – שלושה שירים

גשם סגול

בַּלַּיְלָה צָחַקְתְּ,

שָׁמַיִם סְגֻלִים נִמְשְׁכוּ מֵעֵבֶר לַבְּרוֹשִׁים,

גֶּשֶׁם נִגֵּן אוֹתָךְ בָּאֲלַכְסוֹן,

צִפָּרְנַי רַגְלַיִךְ נִשְׁלְחוּ קָדִימָה,

נִצְבְּעוּ סָגֹל כְּנֶגֶד הַמַּבָּטִים.

צְבוֹעִים מְיַלְּלִים הִקִּיפוּ אוֹתָךְ,

יֹאמַר מָה שֶׁיֹּאמַר צִחְקוּק הַפֶּרֶא שֶׁלָּהֶם,

רַגְלַיִךְ פְּשׁוּטוֹת יְחֵפוֹת

עַל דֶשְׁבּוֹרְד אַרְגָּמָן.

רָחוֹק מִן הַבְּרוֹשִׁים.

כפרייה שכמוני

יֵשׁ לִי רַקָּפוֹת בַּגִּנָּה וְתֻרְמוּס הָרִים שֶׁנָּבַט,

סָבִיב לִי עֵץ וְאֶבֶן בְּמִבְנֶה גְּלִילִי,

מָה לִי כִּי אָלִין?

אֵי שָׁם בִּכְפָרִים רְחוֹקִים,

לוֹגְמִים קָפֶה רֵיחָנִי וּבוֹצְעִים לֶחֶם,

מְקַוִּים כִּי מָחָר יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר.

הוֹסַפְתִּי עוֹד עֵץ בַּשְׂרָנִי לָאָח,

בָּדַקְתִּי שׁוּב אֶת נִבְטֵי הַתֻּרְמוּס,

לִטַּפְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַגְּבִיעוֹנִית.

מָה לִי כִּי אָלִין?

*

אֶבֶן בַּשָּׂדֶה זוֹכֶרֶת

אֶת חַיֶּיהָ הַשְּׁמוּרִים עִמָּהּ,

הַצֶּמַח הַקָּטָן בַּחֲגָוִים

לֹא הִסְפִּיק לִזְכֹּר

וּכְבָר נוֹלַד מֵחָדָשׁ.