יובל אלוני – שני שירים

שומר על זכות השתיקה

אֲנִי שׁוֹמֵר עַל זְכוּת הַשְּׁתִיקָה

מֵאֲחוֹרֵי חוֹמָה שֶׁבָּנִיתִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים,

הַחוֹמָה שֶׁהִתְחַלְתִּי לִבְנוֹת

כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם לִגְבָרִים רְגִישִׁים.

כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁמַּחְמָאוֹת לֹא בֶּאֱמֶת מְמִסּוֹת,

מֶחֱווֹת לֹא בֶּאֱמֶת מְרַגְּשׁוֹת, גַּם כְּשֶׁהֵן בָּאוֹת מִבִּפְנִים,

אֲבָל אַתְּ בָּאת, וּלְבֵנָה אַחַר לְבֵנָה,

מַתְחִילָה לְפָרֵק לִי אֶת קִיר הַלְּבֵנִים.

וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ מְדַבֶּרֶת - עִם שָׂפָה עֲקֻמָּה מְשֻׁרְבֶּבֶת,

קְצָת מֻפְנֶמֶת - קְצָת מֻחְצֶנֶת, בְּדִיּוּק בְּמִדָּה וְחֲמוּדָה לְהַפְלִיא,

חִיַּכְתִּי וְשָׁאַלְתְּ: ״מָה פֵּשֶׁר הַחִיּוּךְ הַמִּסְתּוֹרִי?״,

הַתְּשׁוּבָה הֲכִי מְדֻיֶּקֶת שֶׁיָּכֹלְתִּי הָיִיתִי לָתֵת הָיְתָה:

'זֶה הַקֶּסֶם שֶׁלָּךְ, מוֹשֵׁךְ לִי בַּחוּט,

מֵזִיז לִי אֶת שְׁרִיר הַחִיּוּךְ, שֶׁמִּתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה',

אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה אָמַרְתִּי: "זֶה... זֶה בִּגְלַל שֶׁ... לֹא... לֹא מְשַׁנֶּה".

וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ צוֹחֶקֶת - אֶת הַצְּחוֹק הַזֶּה שֶׁלָּךְ הַמָּלֵא, הַמִּתְגַּלְגֵּל,

חוֹשֵׂף הַשִּׁנַּיִם הַלָּשׁוֹן וְהַחֵךְ -

רָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתְּ אָז מֵחָדָשׁ,

נִבְרֵאת שָׁם שׁוּב, בְּצַלְמֵךְ

וּבִמְקוֹם זֶה אָמַרְתִּי מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן שֶׁל:

"אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ נִרְאֵית צְעִירָה לְגִילֵךְ?"

וּכְשֶׁהָיִית עֲצוּבָה - לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ הָעוֹלָם לֹא נוֹדֵם מִלֶּכֶת,

אֵיךְ תְּנוּעַת הָרַכָּבוֹת מַמְשִׁיכָה בְּשֶׁלָּהּ,

וְאֵין אִישׁ שֶׁנִּגַּשׁ, אוֹסֵף אֶת עָלֵי הַשַּׁלֶּכֶת

מְרַסֵּס אֶת עַנְנַת הָעַצְבוּת וּמוֹצִיא אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הַחֶדֶר,

אָז רַק עָבַרְתִּי לֶרֶגַע בַּחֲטָף וְשָׁאַלְתִּי בִּקְצָרָה "הַכֹּל בְּסֵדֶר?"

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מוּזִיקָה, הַשִּׁיר לִפְעָמִים מִתְעַרְבֵּב עִם קוֹלֵךְ

יֵשׁ לוֹ מִין טוֹן כָּזֶה שֶׁהוּא שֶׁלָּךְ,

חֵצִי שָׁבוּר, חֵצִי יָשָׁר, חֵצִי קָשֶׁה, וְחֵצִי רַךְ

עִם מַנְגִּינָה מִתְנַגֶּנֶת וּנְעִימָה ---

וְאֵיזֶה קְרִינְג' זֶה הָיָה מְעוֹרֵר

אִם הָיִיתִי אוֹמֵר לָךְ אֶת כָּל זֶה בְּקוֹל

אָז אֲנִי מוֹסִיף לַקִּיר עוֹד לְבֵנָה וְעוֹד לְבֵנָה

Another brick in the wall.

היית פעם השראה?

הָיִית פַּעַם הַשְׁרָאָה?

נַחְשׁוֹל אֶנֶרְגְּיָה שׁוֹטֵף, מֵצִיף ומְעוֹרֵר,

הָרוּחַ הַחַיָּה בְּמִפְרַשׂוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר?

הָיִית פַּעַם נְשָׁמָה?

הַחֹמֶר שֶׁבְּלֵב הַיּוֹצֵר,

זֶה שֶׁמִּתְעַצֵּב בֵּין יָדָיו הָאוֹהֲבוֹת

שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְגַּשֵּׁם לְרַעְיוֹן מִמַּחְשָׁבוֹת?

הָיִית הַנִּיצוֹץ, הָרֶגַע הַפִּרְאִי?

הָאֵשׁ הָאֲדֻמָּה שֶׁמִּתְפָּרֶצֶת וְעוֹלָה

מֵהַבֶּטֶן הַלּוֹהֵטֵת מְנִיעָה לִפְעֻלָּה?

הָיִית פַּעַם צַעַד שֶׁל מָחוֹל?

צְלִיל שֶׁל מֵיתָר?

הַקּוֹל הַבּוֹקֵעַ מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל זַמָּר?

הָיִית הַשִּׂמְחָה, הַחִבָּה, הַתְּשׁוּקָה

הַזּוֹרֶמֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אוֹהֵב צָעִיר?

הָיִית פַּעַם שִׁיר?